img

אימהות וקריירה – זמן אוויר

בעבר נשים נתפסו כאחראיות בלעדיות על משק הבית וגידול הילדים בעוד שפרנסת המשפחה הייתה אחריותו הכמעט בלעדית של הגבר. כיום נשים אמנם נהנות מחופש תעסוקתי רחב יותר, אך גם בציפייה לניהול "משרה מלאה": גם כאם מסורה, מכילה ומעורבת בחיי הילדים שלה וגם כאשת קריירה מצליחה ומשגשגת.

נעמה פורת, פסיכולוגית ויועצת קריירה / תעסוקתית במחלקת ייעוץ קריירה באדם מילא, במאמר על משמעות החירות האישית של נשים ועבדות מודרנית.

מה לא נאמר על הנושא? נכתבו מחקרים על קונפליקט משפחה וקריירה. דיברו על הזכות שלנו לבנות קריירה משמעותית ולהיות נשים עובדות ו"חזקות". על הצורך בשבירת תקרות הזכוכית הקיימות במשק, על נשים אייקוניות ש"עשו זאת בגדול" ו"הצליחו בעולם של גברים".

דיברו גם על מה זאת אימהות, על מי היא האמא הטובה, זו שמכינה תבשילים עם דגנים מלאים ותופרת את התחפושת לפורים בעצמה. וכן גם על זו שמחממת שניצל עוף קפוא במיקרו במשך דקה ועשרים ושתים שניות ומזמינה תחפושת סינטטית ב"עלי אקספרס". מספרים על חשיבות ההנקה, על הקשר עם הילד, וגם על כל הנשים שאחרי חודשיים "לא רואים שהיו בהריון".

יש גם את מי שהגדיל לעשות ובנה לנו את הנרטיב החדש של העידן המודרני- מודל ה"גם וגם".  על פי המודל מותר לנו ואנחנו יכולות להיות הכל.

אימהות חמות, מכילות המחזיקות את התפקיד המסורתי של טיפול במשפחה, מתהדרות בבית מתוקתק ותפריט מזין שיש מאחוריו חשיבה. הקדשת זמן איכות וקשב לילדים, תשומת לב לצרכים הייחודיים, אך גם כמובן הצבת גבולות וביסוס של סמכות הורית. כל זאת לצד טיפוח של קריירה משמעותית, כזאת הנמדדת ממש כמו "בעולם הגברים" בסטאטוס, כושר השתכרות, התקדמות ויוקרה. הנשים המצטיינות על פי מודל זה הן אלו שמצליחות גם לשמור על חזות נשית מטופחת ואטרקטיבית, ומפגינות נאמנות מספקת לתואר הכבוד-  "המין היפה".

מודל "הגם וגם"

ניראה שסיפרו לנו כמעט הכל, רק שכחו לציין מה יישאר לנו מאתנו אחרי שנגשים לכולם את פנטזיית ה-wonder woman המודרנית.

מודל הגם וגם, ממש כמו דור ה"מהר, יותר ועכשיו", מגדיר לנו מקצב שרק מעטות יכולות להפיק ממנו הנאה וסיפוק. לכאורה כל הטוב הזה נוצר מתוך רצון ל"שחרר" אותנו ולאפשר לנו בחירה, (ועל זה נאמר תודה?)

בפועל חייבת להישאל השאלה כמה בחירה יש כאן? על פי הסטטיסטיקה לשנת 2015 במדינת ישראל, אחוז האימהות העובדות עולה על 75% ועדיין, הן ממשיכות לשאת באחריות גדולה יותר גם בתפקידי הבית. כך, תפיסת העולם השוויונית- אמנם אפשרה לנשים לצאת לעבוד אך לא יצרה שוויון. בפועל נשים רבות חוות משבר תעסוקתי-זהותי עם הכניסה לאימהות ולעיתים שכיחות חוות אשמה וחוסר מסוגלות לאור מודל ה"גם וגם". ניראה כי המפגש בין שני תפקידי החיים המשמעותיים "הביתי והמסורתי" ו"התעסוקתי המממש" הוא מפגש קשה בין תפיסות עולם וצרכים מנוגדים ובעיקר מפגש של מודל ה"גם וגם" עם משאבי הזמן והפניות הרגשית המוגבלים העומדים בפנינו.

אחת מהדרכים להתמודד עם משבר זה היא דרך תהליך ייעוץ מעמיק בו ניתן לזקק את ה"קול הפנימי שלנו". לברר מהם הצרכים המשמעותיים שלנו בהווה, כיצד השתנו ואיך הם מגדירים מחדש את השאיפות התעסוקתיות שלנו ואת תפיסת האימהות שלנו.

בתהליך, אנו נדרשות להתבונן במי שהיינו, ברצונות שליוו אותנו ולבחון האם סט הצרכים והרצונות הזה עדכני ורלוונטי למי שאנו היום? לא פעם נגלה שהסיפור השתנה לנו בלי שנשים לב. שאנו כבר פחות חוות את אותה בחורה הישגית וחדורת מוטיבציה השואפת להגיע לתפקיד המנכ"לית. לעיתים נגלה שלמרות שהאמנו בהנקה מלאה ורצינו להשאיר את הילד בבית עד גיל 3, קשה לנו להגביל עצמנו למרחב ההורי ואנו זקוקות לאתגר אחר.

הגילוי לכשעצמו הוא קשה וכרוך לא פעם בכאב ובקושי, אך הוא זה המאפשר לנו לבחור באמת.

כך אנו מוותרים על מודל ה"גם וגם" המגלם בתוכו שקר קטן – גדול. המודל מספר על "גם וגם" ללא פשרות. על העוגה השלמה והקצפתית עם הדובדבן בקצה וללא הקלוריות. אבל גם לא מאפשר לנו לחוות את העונג והסיפוק המובטח.

השילוב בין עבודה לאימהות הינו רצף אין סופי של אפשרויות שיש בו רווחים ומחירים, אילוצים ואפשרויות.

היכולת לבחור, משמעה למצוא את המקום המדויק לנו על הרצף הזה ולבחור את הפשרות שאנו מוכנות לעשות מתוך התבוננות והתייחסות מכבדת לעצמינו ולצרכינו.

זאת על מנת שנוכל להשתחרר באמת משירות צרכי הסביבה ולבחור את הנתיב הייחודי שלנו.