img

הזדמנות להתחלה החדשה

מאת: גלית רובינשטיין, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומנהלת היחידה לייעוץ קריירה באדם מילא

לקראת ראש השנה ועונת החגים, נהוג לחשוב על התחדשות והתחלות חדשות. אנו עוסקים ב”סיכום” של השנה שחלפה, ולוקחים פסק זמן לחשוב על המסלולים שבחרנו. השנה החדשה מהווה הזדמנות לעשות “restart”, בכל תחומי חיינו: נתחיל דיאטה אחרי החגים, נתחיל לעשות ספורט, ו”השנה תהיה השנה בה אעשה שינוי בקריירה שלי”. מה שבדרך כלל קורה הוא שכמה שבועות אחרי ההחלטות הגדולות – נאבד קצת מהמוטיבציה ומהר מאד נחזור חזרה לאזורי הנוחות שלנו. למה? כי זה טבע האדם.

ביצוע שינוי גדול בחיים כגון שינוי ב”אורח חיים”, או שינוי בקריירה מצריך מאתנו הרבה יותר מאשר ההחלטה הפשוטה כי ברצוננו לבצע שינוי על אף כי ההחלטה מהווה “חצי מהדרך”.

הכוונה היא נהדרת, אך, היא דורשת העמקה ומחויבות לתהליך. התהליך הינו תהליך חקר עצמי, וכניסה לתוך אזורים שאנחנו לא מורגלים להיכנס אליהם ביום יום. התהליך מצריך מאתנו את היכולת לשאול שאלות, לנתח את החלטותינו מן העבר ולעסוק באופן פעיל בשינוי דפוסים מוכרים ועיקשים שמאפיינים את דרך הפעולה שלנו ושמלווים אותנו שנים ארוכות.

אם כך, קריירה היא מקבץ של אירועים והחלטות בצמתים משמעותיים בחיים שיוצרים את המציאות בה אנו חיים. ואם ברצוננו לשנות מציאות זאת, עלינו לבחון באומץ רב את ההחלטות שהובילו אותנו עד הלום.

איפה הצורך בשינוי פוגש אותך? על השינוי בקריירה

  1. הצורך, בשינוי בקריירה נובע משינוי פנימי שמתרחש. הצרכים שלנו השתנו או שחשיבותם השתנתה בחיינו (למשל, כשעשיתי את הבחירה בעבר היה חשוב יותר סטטוס והכרה חברתית).
  2. שינוי קריירה מחייב גם שינוי אישיותי – במודעות, בדפוסים, בהתנהגות, בהתמודדות ובהתמודדות.
  3. לפעמים נרצה להשתנות דרך הקריירה ולפעמים שינוי הקריירה קורה בעקבות שינוי שכבר עברנו.
  4. משבר “אמצע החיים (mid life crisis) בשנים האחרונות ישנה מגמה של בני גיל ארבעים / חמישים שעושים שינויים בקריירה משום שמרגישים לחץ לממש את מה שלא מימשו עד היום.
  5. גם כשנחליט לעשות שינוי  כדאי שנבחן תחילה האם שינוי בחברה בה אנו עובדים יספק או שמא שינו בסטטוס שלנו (משכיר לעצמאי).
  6. אין “טעויות” בקריירה אנחנו עושים את ה”דרך” שאנחנו צריכים לעבור.
  7. השינוי יכול להיות מתוכנן ושקול (דרך הכשרה, התנסות וכד’) ויכול להיעשות מחוסר ברירה (משבר, תקיעות, חוסר הצלחה, פיטורים) המחייב שינוי עיסוק.
  8. מכיוון שקריירה היא למעשה אינטראקציה בינינו לסביבה, עלינו להיות קשובים לסביבה ולדעת כיצד להגיב אליה במהירות.

מאיפה מתחילים?

בתהליך שכזה, אנחנו נתחיל בהבנת ההווה. כלומר, מהי רמת התפקוד, הנאה, סיפוק בחיינו היום?

שאלו את עצמכם: האם אני נמצא/ת במקום שחלמתי להיות בו בתחילת דרכי?

אם לא (וסביר להניח שהפער בין החלום למציאות קיים), האם המקום שאני נמצאת בו מספק אותי?

אם התשובה לכך היא כן, אזי סיימנו את מלאכתנו ונותר לנו לעשות עבודה על תכנון האלטרנטיבות לעתיד וניהול הקריירה באופן שיאפשר לנו לחוות צמיחה ותנועה מתמדת.

אם התשובה לכך היא “לפעמים כן ו”לפעמים לא”, חשוב לנסות ולנתח מה מתוך הכן מתאים ומה מתוך הלא גורם לתחושה של חוסר סיפוק או ל”כאב” או “חוסר שקט” שמוביל לרצון לעשות שינוי בקריירה.

אם אתם קוראים את המילים הללו וחשים כי העשייה שלכם גורמת לכם לחוסר סיפוק כללי, ואם נטרלנו גורמים אחרים התורמים ל-“well being” הכללי, כדאי שבתהליך הייעוץ תנתחו את תשובתכם לשאלות הבאות המתייחסות לדרך שעשיתם עד היום:

  • אילו בחירות תעסוקתיות הובילו אותי לנקודה הנוכחית?
  • במעברים השונים בין המסגרות שונות (תיכון, צבא, לימודים, עבודות מזדמנות, עבודות במקצוע, ותחומי עשייה משמעותיים של החיים) מה הייתה מידת הסיפוק או שביעות הרצון שלך?
  • באיזה סביבות עבודה אני נהנה/ית יותר? ובאילו פחות?
  • איך נראה שינוי מבחינתי? מה צריך לקרות על מנת שארגיש כי חל שינוי?

כמה טיפים כדי להתחיל את התהליך ולהתחיל “להזיז את הגבינה”

נתחיל עם החדשות הרעות: מצטערת לומר, אבל אחרי לא מעט שנים של ניסיון אומר בפה מלא, כי שינוי תעסוקתי לא קורה ביום אחד ולא קורה כי “החלטתי כי אני רוצה שזה יקרה

שלב החקר: הוא כן מתחיל ברגע שאנחנו מתחילים לקחת צעדים אקטיביים תוך בחינת רגשותינו ועולמנו הפנימי. במקביל לתהליך ייעוץ אמליץ בשלב זה, להתחיל ולהיחשף למקצועות או “מציאות אחרת”. אם אני כבולה בשגרה יומיומית, יהיה לי קשה ביותר לדמיין מציאות או אלטרנטיבה אחרת.  שלב החקר אם כן, כולל בתוכו מחקר אקטיבי דרך האינטרנט, דרך שיחות יזומות עם אנשים, צפייה בימי עבודה של אחרים, והיכולת לדמיין את עצמנו במקום אחר או בעשייה אחרת. כיום, ניתן להיחשף לימי עבודה “בחייהם של אנשי מקצוע שונים” באינטרנט, ובכך לדמיין באופן מוחשי איך מקצועות שונים נראים.

שלב ה”טעימה”: אם עברתם את שלב החקר עם סקרנות גוברת ומוטיבציה, הגיע הזמן “לטעום”. רמת הטעימה משתנה בהתאם לקיצוניות השינוי. למשל, אם ברצונכם לעבור לתחום אחר לחלוטין, אני ממליצה לבדוק אפשרויות התנדבות אשר יקרבו אתכם לתחום העשייה. אם ברצונכם לעשות שינוי מינורי יותר, ניתן לשוחח עם אנשים שעובדים במקום הזה דרך לינקד אין או דרך רשת הקשרים הקיימת.

שלב ההחלטה: אם הגעתם עד הלום, כנראה כי הגיע הזמן לקבל החלטה. כדאי לזכור כי בכל שינוי דרוש זמן להתארגנות, ואולי זאת הסיבה שהרבה מקבלים “רגליים קרות” רגע לפני השינוי. אך, אם נדע לנהל את השינוי נכון ולא לתת לשינוי לנהל אותנו, נוכל לקבל החלטה מושכלת, מתוכננת ומנוהלת בשינוי המיוחל.

לסיכום, בתהליך השינוי, תכינו את עצמכם לתהליך מעמיק, משמח, מרגש, ולעיתים מורכב ומתסכל. תעזרו בפסיכולוגים תעסוקתיים אשר מתמחים בתהליך הליווי והייעוץ בתקופות של שינוי. אלה יציידו אתכם עם השאלות הרלוונטיות שכדאי לשאול ולחקור בתוך התהליך ויעניקו לכם את האווירה המאפשרת והמפעילה לתהליך.

בהצלחה!