img

חרדים לפרנסתם

מקומה של החברה החרדית כחלק מהחברה הישראלית השתנה ללא היכר בשנים האחרונות. אחת הזירות שמהפכה זו בולטת בה בצורה המובהקת ביותר היא שוק התעסוקה המקומי, אולם מדובר בתהליך שעדיין נמצא בראשיתו. אנחנו באדם מילא עוקבים אחריו בתשומת לב ומקצים לו משאבים רבים וצוות מקצועי המומחה בתחום

נכתב ע”י גילעד נוסבוים*

המגזר החרדי רחוק מאוד מהומוגניות – הוא מורכב מפלגים ומזרמים רבים, לכן אציין כי המגמות שאדבר עליהן מתחוללות כמעט בכל הפלגים החרדיים. השוני הוא בממדים ובקצב השינוי.

את השינוי שהתחולל בחברה החרדית אפשר להסביר במספר ריאקציות פנימיות וחיצוניות שהתחוללו בשנים האחרונות. השינויים הכספיים בחלוקת קצבאות הרווחה והביטוח הלאומי (2003) והמשבר הכלכלי העולמי הגדול (2008) היו הקטליזטורים בפן החברתי.

גם שינויים שחוללה העמקתה של חדירת התרבות המערבית לחברה החרדית הסגורה, וגם כניסת האינטרנט והתקשורת מהווים חלק משינוי בכללי המשחק. אוסיף ואציין גם את השינויים הפנימיים בחברה החרדית הכוללים תמורות בקצב הגידול הדמוגרפי ואינטראקציות פנימיות בינה ובין סביבתה.

הרחבת שוק התעסוקה

מבחינה לאומית זוהי תוספת אופציונלית משמעותית ורציפה לכוח העבודה במשק למען צמיחת התוצר ועלייה ברמת החיים של משפחות חרדיות רבות שעד כה שויכו באופן אוטומטי למעגל העוני.

בעקבות השינויים והמצוקה הכלכלית והחברתית ההולכת וגוברת במגזר החרדי, עלו מהשטח קולות של צעירים התרים אחר אישורים רבניים ופסקי הלכה למען יציאה לעבודה, רכישת השכלה גבוהה וגיוס לצבא. גם הרבנים רואים בכך הזדמנות לתת מענה לצורכי קיום יום-יומיים של משפחות חרדיות רבות, ועל כן ההיתר ניתן ברוב הפלגים, בחלקם באופן מוצהר ובחלקם בחדרי חדרים.

האישה מפרנסת – הגבר לומד

ראוי לזכור כי עד לפני מספר שנים האידיאל המקובל בחברה החרדית היה שהאישה היא המפרנסת של המשפחה היות שהבעל היה עסוק כל היום בלימודים תורניים. בשל השינויים שתוארו לעיל, בשנים האחרונות המצב משתנה – נשים וגברים מהמגזר החרדי חוצים את נקודת האל-חזור ופונים בזרם הולך וגובר למסלולי הכשרה מקצועיים ואקדמיים במטרה להשתלב בענפים עתירי שכר במשק.

במקביל לכך הוקמו מכללות חרדיות רבות כדי לענות על הדרישות הללו. המכללה החרדית בבני ברק; מכון לנדר; הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו; המרכז האקדמי כרמל שבחיפה – הן רק דוגמאות לתופעה.

הפתיחות הגוברת של המגזר החרדי באה לידי ביטוי גם בנכונותם לעבוד במקום שאינו נחשב דתי או חרדי במלואו. לפי מחקר שנערך על ידי משרד התמ”ת בשנת 2010, עולה כי מרבית המועסקים החרדים הם בעלי השכלה גבוהה או מקצועית ועובדים במקום עבודה שאיננו מוגדר חרדי או כזה שהמעסיק בו אינו חרדי. כמובן שהם עומדים על זכותם להתפלל בזמן העבודה ולשמור על אורח חייהם, אך אין מדובר בהתבדלות.

תא חרדים

הדרך האינדיווידואלית שעובר כל חרדי התר אחר תעסוקה, החל בהחלטה כי הוא משלב עם לימודיו התורניים את עולם העבודה ולעתים אף כחלופה להם, דרך בחירת מסלול השכלה ועד להשתלבות בשוק העבודה, אינה פשוטה כלל ועיקר. קבלת החלטות משמעותיות כגון מה ללמוד והיכן ובאיזה סוג של עבודה לבחור, עלולה לבלבל ואף להטעות אם אינה מלווה בהדרכה מסודרת ובתהליך מובנה. גם הפער התרבותי מצריך תהליך ליווי צמוד. בין כל אלה בדיוק נכנס לפעולה תא חרדים באדם מילא.

התא, הפועל בשיתוף פעולה עם תב”ת (תנופה בתעסוקה), ג’וינט-ישראל ועמותת “מפתח” המספקת שירותי השמה למגזר החרדי, מספק לכל אותם פונים ליווי מקצועי מלא: משלב קבלת ההחלטה לצאת ללמוד או לעבוד, דרך מתן עזרה באיתור היכולות והכישורים על ידי אבחון תעסוקתי מקצועי מותאם, הכולל מתן מידע חיוני על מסלולי הלימוד, וכלה בהשמה.

במסגרת תהליך הייעוץ הפרטני מוצמד יועץ אישי המלווה את התהליך. הליווי ניתן הן כצעד לקראת תהליך חיפוש העבודה והן לקראת שלב השאלות על המקומות שניתן לחפש בהם עבודה, כיצד מגישים הצעת עבודה, איך כותבים קורות חיים וכיצד מתכוננים לריאיון עבודה.

תא החרדים אוצר בקרבו מידע על מסלולי הלימודים למגזר בתוך שימוש במערכת ממוחשבת (מית”ם). זוהי מערכת אינטרנטית המעודכנת במסלולי לימוד קיימים, בתכני הלימוד, בהתאמתם למגזר החרדי (דוגמת לימודי נשים וגברים בנפרד), בעלויות ועוד. תהליך נוסף כולל סדנה רבת משתתפים, שהייעוץ ניתן בה בקבוצה באמצעות למידה והתנסות סימולטיבית.

לכל שבת יש מוצאי שבת?

כמו בימי קום המדינה גם המערכת הצבאית מהווה מעין “כור היתוך” שדרכו פרטים וקבוצות באוכלוסייה יכולים להיטמע בחברה הישראלית. לשם כך הוקם בצה”ל “מדור שילוב חרדים“, ומכון אדם מילא משמש הגוף הממיין לתוכניות שח”ר השונות וכן הגוף המייעץ לחיילי הנח”ל החרדי לפני שנת לימודיהם.

המסגרת הצבאית משמשת לחרדים המעוניינים לשרת את המדינה מנוף להשתלבות בחברה. השירות מהווה הן מקור פרנסה, הן מסגרת לרכישת מקצוע ולקבלת ניסיון מקצועי והן גשר יציאה לאזרחות בתום השירות.

אנו באדם מילא רואים בעבודה עם המגזר החרדי יותר מביצוע משימה גרידא. מתן ייעוץ והכוונה לקראת היציאה לעולם העבודה הוא שליחות חברתית ממעלה ראשונה. התועלות הן רבות לחברה הישראלית, למגזר החרדי ולמעסיקים המחפשים דרכים לשיפור מערכי כוח האדם ואפשרויות פנייה לפלחי אוכלוסייה חדשים.

* גילעד נוסבוים הוא מנהל יחידת האבחון באדם מילא