img

היבטים אתיים במבדקי האמינות

נכתב על ידי בני מגן*

בשנים האחרונות נפוץ מאוד השימוש במבדקי אמינות ממוחשבים לבדיקת אמינותם של מועמדים טרם קבלתם לעבודה. מבדקי אמינות בודקים את מהימנותם התעסוקתית של מועמדים לעבודה, והם כלי מיון מרכזי בהחלטה לגבי קבלת עובד למשרה.

מבדקים אלו בודקים את עברו של המועמד לעבודה, את הנורמות ואת הערכים שלו, ובמבדקים המתקדמים יותר גם מרכיבים באישיותו, ובאמצעותם מנסים לבנות תבנית התנהגותית של המועמד. נושאי הבדיקה מגוונים וכוללים נטיות לגניבה, חוסר לויאליות, יושר ואמינות, נטייה לקבלת שוחד, שימוש חריג בסמים ואלכוהול ועוד.

התחרותיות בשוק והפגיעה באתיקה

עקב עלייה בביקוש למבדקי האמינות נכנסו ספקים חדשים רבים לשוק, התחרות ביניהם הלכה וגברה ובעקבות כך החלו להתרחש תהליכים העלולים לפגוע באתיקה של מבחנים אלה.

הלקוחות מנצלים את התחרות, ומעלים את סף דרישותיהם. נוסף לכך, מקצת הספקים עושים את המרב כדי לרצות את הלקוחות במטרה להגדיל את הצלחתם המסחרית.

שינויים בתשובת הנבדק

תופעה זו באה לידי ביטוי בכמה דרכים. למשל ספקי מבחנים מאפשרים ללקוחותיהם לשנות את התשובות המקוריות של הנבדק. שינויים אלה מתבצעים בעקבות תוצאות התשאול או הריאיון שנערך לנבדק לאחר מבדק ממוחשב. השינויים מאפשרים ללקוח לקבל כביכול מועמד “נקי”, אך הדבר טומן בחובו סכנות בתחום המשפטי ובתחום האתי. מבדק האמינות אמור להיות מסמך בעל מעמד משפטי ותוקף מדעי. אין להעלות על הדעת שנבדק יוכל לתקן בדיעבד את תשובותיו במבדק עצמו. יתרה מכך, האפשרות לשנות את התשובות יכולה ליצור מצבי אי בהירות וחשש שמא נבדקים יטענו שתשובותיהם שונו ללא ידיעתם או שגורם אחר ישנה את תשובותיו של נבדק שהוא “חפץ ביקרו”. לכן מומלץ שלא לאפשר בשום אופן לשנות את תוצאות המבדק הממוחשב הגולמיות. למשל נבדק נשאל במבדק האמינות הממוחשב אם פוטר ממקום עבודה עקב עבירה שביצע, הנבדק השיב בחיוב במבדק, אך לאחר מכן בתשאול הכחיש ותשובתו תוקנה. בעקבות כך שופר הציון שקיבל והוא התקבל לעבודה. זמן קצר אחר כך הסתבר שהנבדק אכן פוטר עקב גניבה ממקום העבודה האחרון. בבירור טען הנבדק שהוא אכן הודה שפוטר ולא ברור לו מי שינה את תשובתו ומדוע, לכן אין הצדקה לפטר אותו.

הכנסת שינויים במבנה המבדק

תופעה אחרת, אולי בעייתית לא פחות, היא האפשרות שנותנים ספקים ללקוחותיהם לשנות ולהגמיש את המבדק עד כדי כך שכל מבנהו המדעי כמבדק פסיכולוגי נפגע ובעקבות כך הופך המבדק לשאלון פשוט. למשל ספקים מאפשרים ללקוחות להוציא שאלות מהמבדק ולהוסיף שאלות. תהליך זה פוגע כאמור במהימנות המדדים הנבדקים, בעקביות הפנימית של סולמות הבדיקה, בתוקף המבני ובתוקף המבחין של המבדק, ובדרך זו עלול לפגוע בנבדקים עצמם. לעתים הלקוח שקיבל מבדק ה”מותאם” כביכול לדרישותיו אינו מודע לכך שהמבדק אינו עומד בסטנדרטים מדעיים ושתקפותו נפגמה. לפיכך מומלץ לוודא שהמבדק הספציפי שהארגון משתמש בו עומד בקריטריונים מדעיים ופסיכומטריים מקובלים. למשל במבדק הבודק את הנורמות והערכים של המועמד בכל הקשור לעבריינות רכוש, הנבדק אכן עונה תשובות המציגות נורמות תקינות, אך בשאלה שהוסיף הלקוח בדבר מעורבותו של הנבדק בפלילים הוא מודה בעבירה הסותרת את הנורמות שהציג.

מבדק תלוי תפקיד

תופעה נוספת היא להציג מבדק אמינות כמבדק תלוי תפקיד על בסיס ההנחה כי צריכה להיות זיקה בין תפקיד לרמת האמינות הדרושה. חשוב להדגיש שאמינותו של עובד אינה תלוית תפקיד ושהדרך העיקרית ללמוד על אמינותו של עובד היא לבדוק תבניות התנהגותיות במקומות עבודה שונים שעבד בהם בעבר, ועל פיהן להגיע למסקנות בדבר אמינותו. עם זאת, ברור שהסיכון לארגון שאליו מועמד הנבדק תלוי בתפקיד שהוא מועמד אליו ולכן חשוב להוסיף למבדק האמינות בדיקות נוספות כמו תשאול ובדיקת ממליצים בתפקידים רגישים יותר. לדוגמה אדם ששירת כמחסנאי בצבא ולאחר מכן כמחסנאי בחנות מעוניין להתקבל לתפקיד מאבטח בחברת שמירה. ברור שאין משמעות לבדיקת נטייתו לגנוב בהקשר לתפקידו העתידי כשומר ואם הייתה לו נטייה לגנוב סביר שהייתה קיימת גם בתפקידיו הקודמים. עם זאת, הסיכון לארגון מעובד בתפקיד שומר אינו דומה כמובן לסיכון מעובד בתפקיד מחסנאי האחראי על סחורה רבה ויקרה.

זמן התגובה משפיע על האמינות?

מתוך רצון להציג ללקוח מבדק מתוחכם ישנה נטייה לקשור את זמן התגובה של הנבדק לציונים שלו. יש להדגיש שעדיין לא הוכח שום קשר בין אמירת אמת או שקר לזמן תגובה על פי מחקרים פסיכולוגיים, ויש להתייחס בזהירות להסקת מסקנה מזמן תגובה חריג אטי או מהיר. מדידת זמן תגובה של נבדק נראית תמוהה בשעה שלנבדק יש זמן קצוב לענות על כל שאלה ואם הוא לא ענה בפרק זמן זה עולה אוטומטית השאלה הבאה.

חשיבות השמירה על האתיקה אצל ספקי מבדקי האמינות

המגמות אשר צוינו בסקירה זו שלובות בגישה הפשטנית המתייחסת למבדקי האמינות כמקשה אחת מתוך דגש רב מדיי על תוכני השאלות ופחות על המתודולוגיה ועל שיטת חישוב הציון ותוקפו המדעי של המבדק. רצוי שהמשתמשים במבדק האמינות יהיו ערניים וייזהרו מהתופעות אשר פורטו בסקירה על מנת שלא לפגוע בכללים האתיים והמדעיים הקשורים לכל מבדק באשר הוא.

מומלץ לכל לקוח לבחור למבדקי האמינות ספק שמבדקיו עומדים בסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים ושבכל תהליך של התאמת המבדק לצורכי הלקוח הייחודיים לא ייפגעו הסטנדרטים הללו.

*בני מגן הוא מנכ”ל אינטגרה-אמינות עובדים מקבוצת אדם מילא